זוהי השעה לומר עוד מילה
לזאת שאוהבת אותי בכל מאודה
רוצה היא אותי בחייה לתמיד
ואני לא יודע שאם אסרב אולי אפסיד.
יושבת איתי לכריך וכוס קפה
מביטה בי בחיוך רפה
נוגסת בכריך במלוא הפה
ומכינה לה בצד גם דבר מאפה.
שואלת אותי משהו בזהירות
"אנא, חשוב, אל תענה במהירות"
חוכך בדעתי במתינות
הרי מדובר פה בעתיד שנינו ולא במעשה פזיזות.
היא כל כך צעירה ממני בשנים
נכון, זה טוב להולדת ילדים
והיא מוכנה לכך למרות שמתחילה בלימודים
ואני אהיה טרוד בטיטולים.
אני משיב שעליי לחשוב,
שהיא תיסע בקרוב, תתחיל ללמוד ויהיה טוב
שאני אהיה בליבה אהיה קרוב
שאין זה בכלל הסוף.
ואני חושב על זו שבכרמל
שמייסוריי אהבה אליה איני מצליח להיגמל
הרי שתיהן הן מתת האל
את ילדי מי אחתל?
אומרת לי דודתי
"אתה חייב להיות החלטי
תוך זמן קצר תוכל להציגה: בבקשה, הכירו את אשתי."
ואני מתלבט ומדיר שינה מעיניי
כי יש הרבה דברים בעוכריי
היא אכן תמלא את כל שאיפותיי
אם רק אומר כן ודי.
מתלבט, מתלבט, מאוד מתלבט
איני רוצה כל כך מהארץ להגר
מתלבט, מאוד מתלבט
ומקווה שמאוחר יותר לא אצטער.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 14/02/2011
(סיפור זה נצפה 2,941 פעמים)