זה מספר ימים והוא רץ לצידי
מלווה אותו על מנת שיעלה בכושר,
וכל אותו זמן פניה צפים במוחי
ואני חש מעין תחושת אושר.
מסתכל עליי וצוחק בקול
שואל אם שמתי לב לזו שעברה,
ממשיך לצחוק ושוב לשאול
ואני מציין שכבר חצי שעה עברה.
הנה אחת יפה לפנינו
ואני מסב את מבטי אליה,
מגיע לפינה שבוודאי תכשילנו
ודווקא הוא צולל לנפילה.
"הזהר" אני קורא והוא מתעשת
ההיא כבר עברה,
אומר לי "לפי מבטך את בגדיה אתה פושט"
ואני עונה :"אכן חלפה בי אותה מחשבה".
מגיעים כמעט לסוף והוא נחלש
מקצר ב-300 מ',
ושוב רואה אותה ומשום מה נרגש
וגם הוא מסיים בסדר.
יושבים בבית הקפה על הטיילת
מעין מנוחת הלוחם,
מביטים בנשים החולפות לבד או בצמד
אני מהנהן ואת הבירה לוגם.
ושוב עוברת במוחי מחשבה
ותוהה היכן היא ומה היא עושה,
חוזרים למכונית ועוד שעה חלפה
מחר יום חדש, ריצה נוספת
והיא שוב תצטייר במוחי בכל מחשבה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 02/09/2011
(סיפור זה נצפה 3,149 פעמים)
