תמיד ביקשת שאהיה לך למחסה
ביום חם או ביום צינה,
שאהיה לך לב פועם של שה
ואת הכבשה הפועה.
תמיד ביקשת שאקטוף לך ת'ירח
שאניחו על קערה עמוקה,
שאהיה לך אבן מפתח
בהיר וזורח כאותה לבנה.
תמיד ביקשת ממני את מהות החיים
את זו שלא כולם מוצאים,
לראות מבעד לרקמה המפעפעת
איך החיים של שנינו אכן פועמים.
תמיד ביקשת ואני לא היססתי
קטפתי הכל ולא שאלתי,
נכנסתי לצרה ואיכשהו יצאתי
והנה אני שוב בתחילת הדרך
בלעדייך נותרתי...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 30/09/2011
(סיפור זה נצפה 2,925 פעמים)
