והיא מתקשרת בכל יום או יומיים
לדרוש בשלומי ואם מצאתי מישהי אחרת
בינתיים.
שולחת מסרונים ושוב דורשת בשלומי
ותוך כדי מבקשת את עזרתי בהצעות לאימון
ובכתיבת עבודותיה.
מתגעגעת לבקרים שרצנו ביחד
לאימונים הקשים שלעיתים הוציאוה מהדעת
אך תמיד יכלה להם.
אני לא מתכחש, גם אני מתגעגע
לפעמים דומע, נחנק ומתעטש
כמה טוב היה ביחד.
פסק הזמן בינינו הוא זמן ביניים
לא אמרתי לא אך גם לא 'כן' בינתיים
מתגעגע וחורק בשיניים.
רוצה להיפרד מהאתר כמוצא שלל רב
כי גם בחוץ הכל נרחב
אך אין, ואני נשאר בינתיים...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 27/04/2011
(סיפור זה נצפה 3,143 פעמים)