כל חיטוב שלה מזכיר לי את ונוס
כל צעד שלה מרעיד את עיניי
כל חיכוך של ירכיה מוציא מאיפוס
ואני חורק בשיניי.
בגדיה גם אם מעט רפויים
לא מסתירים את המיטב
גם אם רמזיי בעיניה רצויים
הרי בידיה אני נשלט.
כשהיא לבושה בבגדי ריצה
אני מתרכז בצעדיה
גם אם היא מאיצה
אני נסוג לראות מעט מאחוריה.
ונוס או אפרודיטה או סתם מחוטבת
מתחת לשריריה נשמה מתוקה
לעולם היא לא מהססת
להוציא מתוכה את מיטבה.
בנפשי היא נוגסת
פשוט כולה נמסה.
היא כלל לא מהססת
לומר שאני רק שלה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 19/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,088 פעמים)